הפרעות מיטוכונדריאליות הן מצבים רב-מערכתיים שעשויים להשפיע על ההליכה בדרכים רבות. מטרת מחקר זה הינה לבחור את הפרוטוקול האופטימלי בכדי לכמת את הפרמטרים המרחביים-זמניים של ההליכה בילדים ניידים עם מחלה מיטוכונדריאלית ראשונית מוכחת גנטית, תוך שימוש במסלול ההליכה האלקטרוני GAITRite.

במחקר נבחנו שלושה פרוטוקולים: לפני פעילות, לאחר פעילות (לאחר מבחן הליכה של 3 דקות) והתאוששות. ב-14 מטופלים ניידים, החוקרים הראו מהימנות טובה עד מושלמת עבור מהירות, מקצב, אורך צעד, זמן צעד, שונות זמן הצעד ורוחב הצעד במצב השיקום.

החוקרים מצאו כי ההבדל בין המטופלים ו-70 מקרי ביקורת בריאים המותאמים לפי גיל ומין, הפך לגלוי רק בפרוטוקול לאחר-אימון.

לסיכום, מדידת הפרמטרים של ההליכה תוך שימוש ב-GAITRite בילדים ניידים עם מחלה מיטוכונדריאלית הינה מהימנה עבור רוב הפרמטרים שנמדדו. בשימוש עתידי ב-GAITRite החוקרים ממליצים (1) להשתמש במבחן מאמץ לפני ניתוח סטטיסטי של ההליכה, (2) לתת לילדים לתרגל את המבחן לפני איסוף הנתונים ו-(3) לא להשתמש בפרמטרים סימטריים.

מקור: 

Koene, S. et al. (2018) Journal of Inherited Metabolic Disease. 41(4)

נושאים קשורים:  מחקרים,  הפרעות מיטוכונדריאליות,  הליכה,  ילדים,  פרוטוקול,  תיקוף